פסק-דין בתיק עת"א 45956-06-11

העותר שוחרר על תנאי ממאסר לתקופה של 45 חודשים בגין עבירות רכוש ואלימות ביום 21.5.09, כאשר תקופת התנאי היא עד יום 15.4.10 וביום 26.5.11 החליטה המשיבה 1 (להלן: " הוועדה") לאשר החלטה קודמת מיום 12.1.10, שניתנה בהיעדרו של העותר מחמת אי התייצבות, להפקיע את תקופת התנאי.

החלטה זו היא נושא העתירה שבפנינו.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי הוועדה נתנה משקל נכבד להפרות המינוריות של תנאי הרישיון כפי שתוארו במסמך לא חתום על ידי עו"ס ההוסטל שבו היה העותר אמור לשהות, ואשר מוכחשות על ידי העותר.

כמו כן, מצביע ב"כ העותר על כך שלאחר שהעותר עזב את ההוסטל הוא השתלב בעבודה ואישתו נמצאת בהיריון בחודשים מתקדמים.

ב"כ המשיב 2 מתנגד לקבלת העתירה ועומד על הפרות תנאי הרישיון אותן הפר העותר לא רק בתקופה האחרונה, כפי שתוארו במסמך של עו"ס ההוסטל, אלא גם במהלך שנת 2009.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא אכן ראתה בחומרה, ובצדק, את הפרת תנאי הרישיון על ידי העותר שכן מדובר בהפרות חוזרות ונישנות כאשר העותר הוזהר שוב ושוב וניתנו לו הזדמנויות חוזרות ונישנות להיטיב את דרכיו ולחזור להוסטל אך הוא המשיך לצרוך אלכוהול, כפי שהדבר תואר על ידי מי שהיה בחברתו של העותר, ולא התייצב לשלושה מפגשים זוגיים אליהם היה אמור להתייצב על פי דרישת גורמי ההוסטל.

ב"כ העותר הסביר במהלך הדיון בפנינו כי העותר נתקל בהתנגדות של בני עדתו בכל הקשור להשתתפותו ולהשתתפות מי שהיתה אז ארוסתו בטיפול הזוגי, אך הסבר זה לא ניתן על ידי העותר לגורמי ההוסטל, אותם לא עדכן העותר מראש בדבר אי התייצבותו למפגשים.

הוועדה הלכה בעבר לקראתו של העותר כאשר ניתנה לו תקופת תנאי חדשה לאחר שרש"א ביקשה להפקיע את רישיון האסיר שלו בעקבות דיווח שהתקבל זמן קצר לאחר שחרורו של העותר על תנאי, לפיה הפר העותר את תנאי שחרורו בכך ששתה אלכוהול בניגוד לכללי ההוסטל ולא התייצב לטיפול גמילה מאלכוהול, כפי שסוכם עמו שיתייצב, אך לאחר שהעותר הציג מסמכים לפיהם עבר בהצלחה טיפול גמילה מאלכוהול במרכז אליו נשלח, החליטה הוועדה להאריך את תקופת התנאי של העותר עד יום 28.7.10, לאחר שהעותר הוחזר להוסטל.

מכל האמור לעיל עולה, כי העותר קיבל הזדמנויות רבות להיטיב את דרכיו ולקיים באופן דווקני את תנאי הרישיון בכל הקשור להתנהגותו בהוסטל, ומשלא ניצל העותר את ההזדמנויות שניתנו לו ואף לא הציג בפני הוועדה, כמו גם בפנינו, תוכנית שיקום פרטית חלופית לתוכנית רש"א, אין לו אלא להלין על עצמו.

לאור כל האמור לעיל, ומבלי שאנו מתעלמים מסיבותיו האישיות של העותר, החלטת הוועדה להפקיע את מלוא תקופת הרישיון של העותר היא החלטה סבירה שלקחה בחשבון את כל השיקולים הראויים ואין מקום להתערב בה.

אנו דוחים את העתירה.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ט תמוז תשע"א, 31/07/2011 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

הוקלד על ידי: שושי עסיס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: